כזכור….
לאחר שבוע הגשמים העזים הגענו לחווה האקולוגית לפגוש את גינת הירק המלבלבת עם רון בלב וזכינו לקבלת פנים של שדה חוביזה מוריק!
זה לא שדברים לא זזו שם…
בוודאי שכן
רק לא ראיתי שום דבר בסבך הפולשני.
לאחר שתלשתי כמה חופני חוביזה ובני דודיו חשפתי את עלי הגזר הראשונים, תפוחי האדמה המקסימים ועלי הברוקולי והחסה.
כפי שגם אתם רואים הגינה שלנו מלאה פוטנציאל… אבל… צריך קצת אסטטיקה בבלגאן הזה.
אז קודם כל יצאתי לרחרח בגינות השכנים לפרוייקט, כי כאן, ידידי, הגינה של השכן אכן ירוקה...
כבר סיפרתי לכם שבחווה האקולוגית שלנו יש לול עופות אורגני? יפה. בפעם האחרונה שפגשתי את התרנגולות והברווזים שם די נבהלתי בגלל רזונם… אז הינה הצצתי שוב ותראו איזה צימר יש להם ותראו כמה כולם שם שמנמנים ומחייכים. הבנות מפטפטות ומטילות חביתות חופש והברווזים מפטרלים בכנופיה… ברווזים בשחור.
לאחר שספגתי כמות נכבדה של ויטמין D ודי מספיק תסכול ממצב הגינה שלנו לעומת האחרים פיזרתי צווי 8 וגייסתי מהר חבורת ילדים מוכשרים ומתוקים. נעם, מוקה, אוהב, גיל, עמית, הילל ולין שהתייצבו למשימה בסקרנות כי יש להודות שאף פעם לא יצא להם להתנסות בסוג כזה של אמנות סביבתית... אתם יודעים... תקציבי החינוך מופנים לערוצים אחרים (ובואו לא נדבר על זה כי יש לי דווקא מצב רוח טוב).
יש לקשט את הגינה ויפה השעה! חילקתי לכולם לוחות עץ קטנים שמותר לקחת מהנגריה של החווה.
הבאנו מהבית את קופסת הצבעים, אהבה לאמנות והמון בייגלה והסתערנו על המלאכה.
תזכרו שילדים פשוט מתים על יצירה (ובייגלה). ועכשיו ברצינות - זו השפה הביולוגית שלהם להתבטא, איתה הם נולדים. אדבר על זה עוד הרבה בפוסטים הבאים - על איך לא להרדים את השפה הגאונית הזו ועל איך השפה הזו - כאשר היא בשימוש יומיומי - שומרת על מוחנו ובעיקר על בריאותנו הרגשית גם בגיל הזהב וזה שאחריו.
לכם אני אומרת - תנו לילדים ליצור ולצייר בכל אמצעי שקיים בסביבתכם. אפילו בבוץ ובידיים.
תוך שעה כבר היתה ברשותנו גלריה נהדרת של שלטים בשלל צבעים
ואת כל האמנים צ'יפר ייבגני בסיבוב במריצה מסביב לחווה.
השיא כמובן היה פיזור השלטים בין הערוגות. מה יותר משלהב מלראות שהאומנות שלך היא חלק הכרחי בגינה ועם הערך המוסף של היופי - אין טוב מזה.
לאחר שסיימנו למקם את היצירות היפיפיות של הילדים בערוגות, הגינה שלנו הפכה לתערוכת אמנות שימושית כדת וכדין.
זו היתה פעילות נפלאה עם הילדים - כמובן שכל בני ה-30 ומעלה שנכחו בשטח רצו גם וכך נשאר לנו טעם של עוד!!!
בפעם הבאה - סדנת דחלילים.
אז עוד קצת מים לשתילים הרכים עם המון אהבה ותשומת לב… שמש שמתחילה לשקוע… ושבת ענוגה שמחבקת.
שבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה