בדיוק לפני שנה קניתי את שתיל הנענע הראשון של העידן החדש בחיי.
בחרדת קודש ממש שתלתי אותו בעציץ וכיוונתי בדיוק לזוית המדוייקת של זריחת השמש. השמש זורחת לתוך המרפסת שלנו וזה מראה קסום וכמעט מיסטי.
המרפסת היא זו שגרמה לי להגיד כן… למקום, למחיר, למשכנתא המופרעת שלקחתי.
מהמרפסת שלי נשקפת גבעה עתיקה מסולעת וקושטת עצי זית בני מאות שנים (נוף-שווה המון והידיעה שלא תהיה שם בניה עתידית גרמה לי לפרפרים בבטן) וידעתי, ממש ידעתי שתהיה לי שם גינה - זו שהתגעגעתי אליה כל חיי.
בהמשך גיליתי שהמרפסת היא בערך שישה מטר על מטר אחד, מה שאתגר אותי יותר.
חלמתי על גינה טוסקאנית - שפגשתי בטיול לפני כמה שנים. דמיינתי את עצמי מדלגת מהמטבח - סירים מבעבעים של אוסובוקו, מרק עגבניות ורוטב פסטה עשיר - בידיי מספריים - אל המרפסת - גוזרת בחמדה מלוא חופניים מה שצריך.
אתם יודעים.
אתם יודעים.
תדמיינו משהו שבין נייג'לה להילה אלפרט אבל עם תלתלים….
הפנטזיה הזו גרמה לי לפתוח "חבר מועדון" במשתלה, (הודעתי למוכיריי שאם הם רוצים לשמח אותי ביום הולדת וכו' נא להביא שתילים או ספר) והשאר היסטוריה.
לאוסף התבלינים שלי נוספה התינוקיה.
בפוסט הקודם סיפרתי לכם על הגינה הקהילתית ועל התפקיד שלקחתי על עצמי - הנבטת זרעים לשתילים חזקים שיועדו לפאר את ערוגותינו. כך פתחתי את התינוקיה - מנבטה ביתית יצירתית ושופעת חום אימהי.
גם אתם יכולים בבית -
בקבוקי מים מינרלים של 2 ליטר, שהיו בדרכם למיחזור שינוי כיוון, הוצאו מתוך השקיות. ארבעה נחתכו לאורכם. כך קיבלתי 4 מיכלים מאורכים בצורת עריסה קטנה - נמוכה. ריפדתי את תחתית כל מיכל בשכבת תערובת אדמה מוכנה מהמשתלה - חייבים - כי זו אדמה עשירה וטובה ומבטיחה תוצאות רצויות בלבד - 3 ס"מ.
פיזרתי זרעים: בכל מיכל זרעים מסוג אחד, בפיזור אחיד (לא צפוף מידי ולא מרווח מידיי) כי הרי אני מכינה שתילים בלבד. כלומר שבוע - עד עשרה ימים מאוחר יותר אעביר אותם לערוגה ואז ארווח ביניהם. לבסוף כיסיתי בשכבה נוספת של תערובת אדמה מוכנה. השקיתי בעדינות בעזרת בקבוק מים קטן - לשליטה בכמות המים כדי שלא יציף וירקיב את הזרעים.
בנאגלה הראשונה הנבטתי סלרי, ברוקולי, רוקט ואפילו צנונית וגזר (בד"כ ממליצים על זריעה ישירה שלהם - אבל הייתי כבר בשוונג)
בצילומים שלפניכם תוכלו לראות את המחזור השני של התינוקיה שלי - משמאל קולורבי וסלק חרוצים ומתוקים ומימינם מנמנמים עדיין סלרי שורש וחסה.
ובכן… מאז שהגינה המרפסתית שלי משמחת אותי בכל בוקר בפרצי ירוק וניחוחות אני פשוט מסוחררת!!
רטבי הפסטה מתובלים אצלנו במלח ופלפל שחור גרוס - ובצרורות טריים טריים של בזיליקום ונענע וטימין ומרווה. המרקים לא מאמינים לכמויות ולסוגי העלים שאני מפזרת אליהם (מייד תקבלו כאן מרק עוף משודרג שרק חלמתם). והטקס החשוב מכל - השלת יום העבודה אחורה וקבלת שעת הפנאי המוארת האחרונה של היום - טקס שתיית התה…. מספריים ביד ימין, מאג ביד שמאל ויאללה לערבובים:
הולך מצויין - עשב לימון עם שיבה. מליסה, לואיזה ומנטה. לואיזה, מליסה, שיבה ונענע. ככל העולה על דמיונכם.
הכל במרפסת קטנה ומתוקה אחת.
תבלינים אוהבים מים. בד"כ צריך להשקות שלוש פעמים בשבוע. בזיליקום הוא טריקי - לפעמים הוא מראה שהוא צמא - כשפתאום עליו המפוארים נשמטים בעצב מבהיל. הכי טוב לבדוק את האדמה בידיים. האדמה תמיד תהיה לחה - ולא שלוליתית - זה גזר דין קטלני לתבלינים.
תכינו תה - וקבלו מתכון חורפי שהוא מתכון לאושר ואוצר לכל הדעות:
משהו חשוב שכדאי לדעת על נחמה - חברתי: שיש לה חנות של בגדי מעצבים. אחת השוות אם לא ה! ויש לה ערך מוסף: נחמה. הבגדים הם התירוץ אבל לדעתי כולן מגיעות אל נחמה לקבל ממנה את האנרגיות הלאה. אני כמעט בטוחה שמי שהמציאה את הקואוצ'ינג ביקרה בחנות של נחמה קצת קודם ואחר כך נדלקה לה המנורה. מומלץ לבקר!!
"זה המקום" קיבוץ מרחביה 052-8342444, 04-6593214 מומלץ לבקר!
ורדית, כרגיל את מעוררת השראה! אני תכף רצה למשתלה.
השבמחקתודה יקירה!!! תדעי לך שזה ממש ממכר.... אני כל היום מלטפת עלעלים.
השבמחק