חלום:

חלום: לכתוב על מה שאני אוהבת ועל מה שמרגש אותי... ולרוץ לספר לחבר'ה

יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

על צמחים וכישופים

כוסברה יוצאת מגדרה!


ההיגד הלעוס על הכוסברה - "או שאתה אוהב כוסברה או שאתה לא סובל כוסברה" - עלה לסדר היום בגינתנו כאשר יבגני הראה לי בשמחה את צרור הירק ששתל בערוגה ולהפתעתו נקלט לא פחות טוב מהחוביזה, שעל פי כל אמות מידה מהווה את ההצלחה שלנו. איך שהתחלתי לעקם את הפרצוץ ולנסות לשחזר בזכרוני מתי לא התקשיתי להשלים עם ביס כלשהו בטעם כוסברה - הודיע יבגני שיש איזה שבט קווקזי שבו האנשים חיים עד 150 בערך וכשבדקו למה זה מצליח להם הסתבר שסם הנעורים הוא לא אחר מאשר כוסברה בכל תבשיל שם… אפילו במסטיק.
לא שאני רוצה לחיות עד 150 אבל אולי כוסברה יכולה לחסוך בוטוקס והרמת גבות בבוא העת??? ממממ…. הינה סיבה לחפירה ומחקר…. ובכן… אוצר גדל בגינתנו ויש ללמוד את כל צפונותיו. ובכן… האם ידעתם ששמו הבוטאני של הכוסברה הוא לא אחר מאשר "גד השדה"? 





על פי ויקיפדיה- ציטוט ישיר - גד השדה (שם מדעי: Coriandrum sativum), הידוע בשמו הערבי כוסברה, הוא צמח תבלין ממשפחת הסוככיים.
הגד הנו צמח חד-שנתי, בעל עלים מנוצים ודומה לפטרוזיליה.
מקור הירק הינו מדרום אירופה והמזרח התיכון כולל ישראל. כיום, צמח זה נפוץ כגידול תרבות בעולם כולו.
הגד ישגשג בקרקע קלה, עשירה ומנוקזת היטב.
בצמח הגד משתמשים להכנת מאכלים שונים. השימוש העיקרי נעשה בעליו של הצמח, אך ישנו שימוש גם בזרעיו ובגבעולו.
זרעי הגד מהווים מרכיב עיקרי בתערובות המסאלה ההודי. לזרעים גם יכולת רפואית - הם ממריצים ומפיגים גזים במעיים. הגד עשיר בפיטוכימיקל הנקרא קוריאנדרול הנחשב למסייע במניעת סרטן. הגד מכיל phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיטוכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן.
נוסף על הפיטוכימיקלים השונים מהווה הגד מקור עשיר ל:

עלי גד ירוקים משמשים את תושבי פרו כמעט לכל תבשיל- במצרים נהוג לשים עלי גד במרקים. עיקר השימוש בזרעים טחונים כשלמים, בלחם, להכנת ליקרים וג'ין, בסוג של בירה בלגית, בתערובת התבלינים גאראם מסאלה ומרכיב מרכזי בתערובות קארי. השמן האתרי המופק מהזרעים משמש למתן טעם לממתקים, קקאו, שוקולד, טבק, כמרכיב חשוב בתערובת תבלינים, למוצרי בשר, לדברי מאפה ומשקאות אלכוהוליים. כן משמש השמן האתרי ברפואה להסוואת טעמם וריחם של תכשירים שונים.
היסטוריה ופולקלור
המן שירד במדבר סיני מתואר "כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש" (שמות ט"ז, ל"א).
מספר חוקרים ובוטניקאים מאוחדים בדעה שהמדובר באותו תבלין הקרוי בפינו גד השדה. הגד גודל בארץ בתקופת המשנה, העברים אכלו הן את הירק והן את הזרעים ולפי המקורות ברור שהשימוש בו היה נרחב. בין היתר השתמשו בכוסברה לתיבול כבושים ואת העלים היבשים היו משמרים לשימוש משך כל עונות השנה.
מקור השם כוסברה מהודית עתיקה, שם הוא נקרא קוסטומבארי, או קוסטומבורו. בימי הביניים השתמשו בגד להכנת שיקויי אהבה וקטורת. בסיפורי אלף לילה ולילה הוא מוזכר כסם אהבה. באירופה, ובמיוחד בצרפת, משמש הגד להכנת ליקרים ומי-טואלט.
זרעים של גד נתגלו במערה בישראל ויוחס להם גיל של 8000 שנה. כמה טקסטים בסנסקריט מדברים על ביות הגד בהודו העתיקה בערך לפני 7000 שנה, אך קיימים מעט מאובנים של הצמח שיכולים להוות הוכחה לספרות זו.

Jacopo Tintoretto 1577
אלוהים ממטיר כוסברה מן השמים... ואני אומרת - השמים הם הגבול
וכל זה אצור בצרור הירקרק והנעלב שבקצה הערוגה?
מייד נזפתי בעצמי והחלטתי שיש לתת לכוסבר היקר הזדמנות וכבוד.

אצתי רצת לחפש במקומות המקוריים (למשל ספרי כישוף) מה קסם מיוחס לצמח זה שכה מודר מסביבתי
וכה מצאתי:


כוסברה משתתפת כבר אלפי שנים בטקסי כשפים על ידי מכשפות (ואולי גם מכשפים למרות שאני לא מאמינה שיש גברים מכשפים.. זה לא מסתדר לי...) וכן, אתם יכולים לנסות את זה בבית כי אלו כשפים מהסוג הלייט (הפלא ופלא - הכוסברה היא בעניין כשפי אהבה):


1. שיקוי אהבה שהשותה אותו יימשך באופן לא הגיוני לזה שהגיש אותו (ללא הבדלי דת גזע ומין). קחו זרעי כוסברה, (לא המון כי בכל זאת אתם לא רוצים להחשף) כתשו אותם עד דק וערבבו אותם בגביע יין אדום ושווה. השקו ותיווכחו.


2. חליטת כוסברה עם תה תבטיח הקלה יפה בכאבי לב שבור לאחר פרידה.


3.הטמינו זרעי כוסברה בציפית הכר שלכם ותבטיחו לעצמכם שינה ללא חלומות אימה.


4. פיזור כוסברה בארבע פינות הבית תשמור אותו מאנרגיות רעות.


5. ציטוט שלא נגעתי - "מחזק הלב ומעורר התיאבון מרבה חלב היולדת לטיפול נגד הקאות וגזים. מיץ הכוסברה טוב לכאבי העיניים וחניכיים, אישה בהריון המרבה באכילת הכוסברה זוכה לבנים שמנים ובריאים".


 6. תרופת סבתה לדלקת או אלרגיה מסביב לעין, בעפעפים ומתחת לעין. להרתיח מים לחלוט כמה עלים של כוסברה, לקרר, לעשות קומפרסים עם זה על העין כאשר היא סגורה.


7. ואחרון אחרון חביב - הכוסברה הוא שומר שלום הגננים והגינה. וזה רבותי מספיק ומשכנע שמעתה והלאה אכבד ואוקיר את הצרור הירוק הצנוע.
אם החלטתי לאמץ את דרך הגננות סוף סוף פגשתי את שומר הראש שלי תרתי משמע.
אבל למה לקרוא לו בשם כזה? כוסברה?!


ולפני שאקפוץ לפיג'מה - חייבת לכם משהו הורס במיוחד שהמצאתי בעצמי לפני שנה והפעם היו לי פרודוקטים טריים ופריכים מהגינה שלי:








יום שבת, 17 בדצמבר 2011

סוף שבוע של חן וחסד


את יום שישי האחרון החלטתי להתחיל במשהו אחר מכתיבת הפוסט השבועי, לו התחייבתי. משתי סיבות - השניה: במהלך השבוע, בעת ביקור קצרצר בחווה האקולוגית לצורך השקיית הגינה תפסתי על חם שתי צנוניות מבצבצות וידעתי. ידעתי שבשישי הזה יהיה סלט!! רציתי לצלם לכם את הביכורים לפני שאני מתנפלת עליהם עם סכין, מלח, שמן זית ומיץ לימון. אז דחיתי את כתיבת הבלוג ויצאתי לממש את הסיבה הראשונה: החלטתי לתרום 30 ס"מ של שיער בריא לפרוייקט "זכרון מנחם". מבצע מקודש של תרומת שיער לייצור פיאות עבור אנשים חולי סרטן בטיפול. לפני יומיים שמעתי על כך בזפזפי בין הערוצים - דווקא בתכנית של גיא פינס והיה לי ברור שאני חייבת להיות שם. וזה היה חזק ממני.
אצתי רצתי למספרה של מוטי במודיעין - אחת מני רבות שהתנדבו לקצץ את התורמות -ובתוך פחות משעה הבטתי במראה המומה. בידי האחת צמה גזוזה באורך 20 ס"מ ובשניה - כוס מים לחאלושס. זה לא פשוט. השיער שלי באורך כמעט מותניים כבר 15 שנים… ואתם יודעים מה זה יחסי אישה ושיערה… אבל המטרה מקדשת הכל. יצאתי משם מתנודדת אך נחושה.
לרגע היתה לי חוויית היזדהות קדמונית עם ג'ו - האחות השניה ב"נשים קטנות" שמוכרת את שיערה למען מטרה מקודשת שגם שם היתה מעורבת אחות צעירה חולה מאוד... ככה אני... מחוברת לעולמי הדמיוני..
מאוד התרגשתי ושלחתי מייל תודה לעמותה על שאפשרו לי לקחת חלק בדבר כל כך כל כך חשוב.
אז אם אתן רוצות  השתתפו ותבורכו 
imgc.allpostersimages.com


… חזרה לגינה בחווה האקולוגית
חייבת לציין שממש ממש התגעגעתי אליה. אחרי שבוע מפרך במשרד וימים מאוד לא פשוטים רציתי את השקט והרוגע שהמקום הזה משרה. קיבלתי את השקט ואת הרוגע עם בונוס ענקי. הרוקט מתפרע בערוגה, הבטטה משתוללת, והצנוניות ממש זינקו לעברי, וכולם ביחד צעקו לי - surprise!!
כל כך הופתעתי מחג הביכורים הזה ששכחתי אפילו להתרשם מדור שני לחוביזה שצמחו בדיוק במקום ממנו עקרתי את רובן לפני שבוע.
בחלקה השכנה עמלו בני משפחת בן דוד - חברים מהגן של הילל - על חלקתם הבתולית. הם הגיעו בעקבותינו לפרוייקט והשמחה ההדדית רבה.
ומה אני? - אני פצחתי במדיטציאת עישוב. מה זה אומר? זה כמו לסדר גבות לערוגה ולחשוב על כל מיני דברי תוך כ -. יושבים ותולשים עשבים פולשניים ונרגעים. ויש המון כאלה.
כפי שאתם רואים יש תמורה בעד העבודה הרבה:


ואז הופיע איציק.
איציק הוא האיש והחזון של החווה האקולוגית במודיעין. מהלכים עליו סיפורים מופלאים בכל האזור. איש אדמה ועבודה ואהבת הדרך והארץ. הוא הקים את החווה לפני כ-9 שנים במו ידיו ורואים זאת. הוא זורח מתוך סבך הזקן והתלתים המעטרים את ראשו.
איציק בא לברך אותנו לשלום ומייד כושפנו.
אני לא בטוחה שתבינו אבל אני מאחלת לכם שתחוו את הרגע שבו אתם פוגשים מישהו שכל כך מתאים לרגע שבו אתם נמצאים ולמקום. אנחנו פשוט התאהבנו בחווה עוד יותר בעת המפגש הזה.
על מנת לאשר את שמחת צנוניותי - איציק הניף את ידיו והחווה כלפי הערוגות ואמר שמרגישים את האהבה שבטיפול בגינה. הכל נראה כל כך בריא ומזמין. והוא ממש חייב לטעום צנונית אחת. כך ישר מן האדמה. כמובן שהסכמתי בכל מאודי - זה כמו לקבל ברכת כוהנים וגם הייתי מכושפת, זוכרים. אז איציק משך לו צנונית ראשונה מערוגתנו, ליטף אותה, מחה ממנה את האדמה הלחה, ריחרח אותה ונתן לה ביס ביס. והיה לו חיוך מלא שמחה. ומה אני יכולה להגיד? אחרי יום כזה? מלא חסד? ואני גם ככה רגישויה עוד מהבוקר?


כפי שאתם רואים הבאתי את שתילי העגבניות בנסיון לקרב אותם אל חברי הגינה האחרים. איציק אומר שלא כדאי עכשיו כי קר להן מידי בחלק הזה של חבל ארץ מודיעין. אז אני מקשיבה. השתילים יחזרו הביתה, או ייכנסו לחממת החווה (מין תינוקיה ענקית שבה חברי הקהילה עורכים הנבטות ונסיונות).

בערוגות החסה, המנגולד והפטרוזיליה מתרחשת כרגע הפיכה ולא ברור לי מי הוא מה לכן הכי כדאי לחכות כמה ימים ולראות אם אצליח להבדיל בין הדבר האמיתי לסתם פולש.

בתמונה העליונה -  עלי סלק לא ברורים שפרצו בערוגת הברוקולי... אנחנו לא אומרים לא לאורחים. בתמונה הימנית התחתונה - ניסיון להעביר את העגבניות לטבע... הן מפחדות לצאת מהעציץ ואני מאפשרת להן את הזמן שהן זקוקות לו. ומשמאל - ערוגת השום והכוסברה.



והינה קציר ביכורי הצנוניות. כמה נפלאה ההרגשה הזו: עבודה קשה והתמדה… והינה - סלט. השמש שוקעת. שוב יורדת עלינו שבת. נוסעים הביתה עם צרור צנוניות, עליי רוקט ולואיזה. הילל לא מוותר - גם עוגה צריך להספיק לאפות לפני שנעצמות לו העיניים והוא נרדם בתוך צלחת מרק.

אז הינה מתכון העוגה שהכין הילל בערב שבת:



כבר מתחיל שבוע חדש.
מאחלת לכם שבוע מצויין וזכרו:
כל יום הוא יום נפלא לעוגת שוקולד כזו. וכל יום הוא נפלא להתחיל משהו מיוחד לעצמכם.