חלום:

חלום: לכתוב על מה שאני אוהבת ועל מה שמרגש אותי... ולרוץ לספר לחבר'ה

יום שבת, 21 בינואר 2012

על נרקיסים וצפרדעים

קודם כל ולפני הכל: עניין התגובות בבלוג הסתדר! כוווולם יכולים להכנס ולהגיב!!! זה בזכות טליה המדהימה שהיא רק בת 14 אבל כבר עוסקת בתמיכת בלוגרים מיואשים.


לפני שאשכח - בט"ו בשבט יתקיים הפנינג בחווה האקולוגית במודיעין. כדאי מאוד להגיע. יהיו הפעלות לילדים, נטיעות ויריד אורגני. שלא תגידו שלא ידעתם. אנא התעדכנו באתר החווה 

גשם בשילוב קור אימים בחוץ... התנאים והתפאורה המיטביים להשאר בפיג'מת פליז, להכין דלי קפה, פרוסה אחת (בכל זאת אחריות) של חלה טריה עם שוקולד (כן, אני בת שש!), להושיב את הילל מול מדגסקר - החלק הראשון (שעה וחצי רק לי)... ולרוץ לפשפש במאות הג'יגות המפוזרות לי במחשב... לסדר מסמכים ועבודות וכמובן לענות על מיילים. איזה כייף.
בדרך לחדר העבודה עוד הוצאתי את האף למרפסת ובדקתי בכמיהה את מצב הנרקיסים שטמנתי לפני חודש וחצי בעציץ. מתה על ריח הנרקיסים. מחכה בקוצר רוח לצלם ולהשוויץ בהם כשיפרחו.
כרגע רק העלים מתרוממים לגובה ורק הדמיון יכול להשלים את המראה.


צולם בקור כלבים




בחדר העבודה אני מתחילה לחטט בתיקיות ישנות על המק.
נוסטלגיה בתמונות, אסופת קטעי אתרים בתחום העיצוב והבישול... המון עבודת מיון... ואז אני נתקלת באוצר ששכחתי מקיומו. גלויות שהכנתי לפני איזה שתיים עשרה שנים בחופשה הזויה באיזו ביקתה באיזה יער בהולנד על גדות ביצה. עם בחור ש"נרקיס" מלך הביצה פשוט התאים לו כמו כפפה ליד.
זה כל כך התחבר לי עם הנרקיסים במרפסת שהחלטתי להעלות את גלויות הצפרדעים והנרקיסים שלי לבלוג בתקווה שתחבבו אותם.


את הגלויות האלה ציירתי באקוורלים, עפרונות אקוורל וטוש שחור.
זה היה כייף גדול




עבודה באקוורל דורשת המון המון המון סבלנות... ופתאום נזכרתי שפעם  היתה לי.

אני מבטיחה שאשתדל לחזור לצייר באקוורל ובכלל ממש בקרוב... לפני שהילל יסיים את הקולג'...



אמצו לכם נרקיס... אבל רק בעציץ.


חוץ מהאנקדוטה הנחמדת שלעיל סוף השבוע הזה היה מרגש מאוד. ולמה? אתם שואלים - אז ככה - אני עונה:
זוכרים את פרוייקט ה"אני מול כל העולם בתחום העגבניות"? יפה. בפוסט הקודם סיפרתי לכם בהתרגשות על היקלטותן הבלתי נתפסת של העגבניות בעציצי המרפסת שלי, בתנאי מזג אויר וצפיפות שרק הוכיחו ש:
1 - אני ה"לוחשת לעגבניות",
2 - החורף בישראל באמת לא מפחיד עגבניות כפי שאויים לי.
3 - כל התשובות נכונות.
ופוף - השבוע פג הקסם והשתילים, שנראים כבר כמו שיחים החלו להחוויר ולקבל חלושס. בעיקר הבהיל אותי עציץ אחד שבו צופפתי 6 בנות... זה רע אצל בני אדם וחיות והינה בדקתי - זה גם רע לעגבניות. יותר מזה גיליתי לתדהמתי שעל אחד השתילים התפרצה לה עגבנית קטנה וירוקה. ברור היה לי ולהן שחייבים לשחררן לחופשי. כלומר - להעביר אותן למגרש של הגדולים - כלומר: לגינה. וזאת עשינו.
בחרדת קודש יצאנו - אני, הילל ושבעה שיחים קטנים לדרך.








שתלנו את שיחוני העגבניות האמיצים והחיוורים מצופף העציץ בערוגה בינות לחסה והמנגולד - שיארחו להן לחברה. ועכשיו רק נותר להתפלל שהקור העז בלילות הבאים לא יהרוג לי אותן... 






מנגולד יקר שלי - עלה וצמח יפה ומאושר
כי בקרוב אמלא אותך באורז ובשר...



לקוראי הנחמדים - בקשה: אתם יכולים להתחיל לשלוח מתכוני מנגולד ועגבניות ואני מבטיחה לפרסם אותם בשמחה!


שבוע נפלא!!!


2 תגובות:

  1. כבר 3 פעמים כתבתי לך בלהט, אך מרוב להט לא שמתי לב שהוד פוסטמיותה כתבה באינגליזית מדוברת... אז הנה מחקתי ואני שוב כותבת הפעם בכנענית מדוברת : ההדר שלך עם הדחליל מטורף !!!! אני מתה עליו !!!
    וחו. מזה הנרקיסים שלך ובעצם כל הפוסט הזה - אני מתה עליו !
    ואני מתה עליך ואת כבר יודעת , אז מהר לחזור לכתוב פה! מהר!!!! ברור????

    השבמחק
  2. תודה.... איזה כייף!!! זה כמו להתעורר אחרי 100 שנה.... מבטיחה לנקות את האבק ולהמשיך :-)

    השבמחק